אז לפני שבוע החלטתי ברגע האחרון להצטרף לריטריט של PADME,
בכנות רציתי שקט, מנוחה, לעשות סטופ ללופ של החיים.
הגעתי לקראת הערב, הייתה נסיעה ארוכה, הנחתי שייקח זמן עד שנאכל והכנתי את עצמי להתמודד עם רעב כבד וקור אטומי.
הגעתי למקום קסום, עם שולחן ערוך בכל טוב, שתייה חמה- אינסוף של תיונים הכי שווים (ואני פטיש של תיונים כן?), תמרים פירות אגוזים ושקדים מכל המינים, חיכתה לי שקית עם המון הפתעות ובעיקר הייתה תחושה של שפע, של חום וקבלה לתחילת סופ״ש הרבה מעבר למצופה.
הגיעו אנשים מכל הארץ, מגוונים מיוחדים ובעיקר נעימים.
התחלנו במעגל, 25 אנשים שלא מכירים אחד את השני, אור דיבר והכניס אותנו לסטייס אוף מיינד של שלווה, הוא הצליח בעזרת כוחה של המילה לגרום לנו לשים את כל הדברים בצד עכשיו, ולהתמסר לרגע, לאנשים שנמצאים ממש סביבנו, למיקום המדהים והחלל הפתוח, וכך היה. קמנו בבוקר לארוחת בוקר מהסרטים, באמת כזו מפנקת שאתה חייב לתעד אותה, בכל יום תרגלנו יוגה עם אלכס, מורה מדהימה עם קשב לכלל הצרכים של התלמידים מגע של אמא אדמה, קול של מלאך, עברנו סדנאות לחיבור אישי פנימי, העלנו את העבר ונזכרנו למה אנחנו כאן, נתנו דגש עצום לכאן ועכשיו, ובעיקר חווינו חוויה עוצמתית יחד, במקום מבודד, עם האנשים הנכונים. איזה כיף שיש את אור. ואיזה כיף שכיף. מאחלת לעצמי לחוות ריטריט כזה 3 פעמים בשנה לפחות, היה באמת עונג